התפתחות אישית בתוך מרחב מגוון

התלמידים בסטודיו מגיעים מגילאים שונים, רקעים שונים ועם מטרות שונות.
חלקם מתחילים בגיל צעיר, אחרים מגיעים בגילאי 20–30 בחיפוש אחר ביטוי רגשי בתקופה לחוצה בחיים.
יש גם מי שמתחילים לראשונה בגיל 50 או 70, ומגלים שהמכשול העיקרי הוא פשוט לגרום לאצבעות לזוז – תהליך אפשרי לגמרי בעזרת אימון טכני עקבי, לדוגמה נגינת סולמות יומית.

תלמידים עם הפרעת קשב מוצאים לעיתים קרובות מיקוד מפתיע בפסנתר – הצליל והרטט מאפשרים להם לשבת שעה שלמה. גם תלמידים עם מאפיינים על הספקטרום האוטיסטי פורחים דרך המוזיקה, מוצאים בה שפה רגשית ייחודית, ולעיתים אף מגלים יכולת הלחנה או אילתור.

ישנם תלמידים שמגיעים לאחר לימודים עם מורה אחר – וזה דורש התאמה רגישה בין הגישה הקיימת לבין דרך ההוראה שלי.
המטרה היא לא "לשבור" הרגלים, אלא לבנות עליהם שפה חדשה.

לעיתים פתאום מתרחש רגע בו "צ׳אקרה מוזיקלית" נפתחת – תחושת שליטה חדשה, הבנה עמוקה יותר של הצליל, חיבור רגשי אחר.
אצל חלק זה קורה תוך חודש, אצל אחרים לאחר שלוש שנים. אין חוקים – אבל כשתלמיד מגיע לרגע הזה, אפשר לשמוע את ההבדל.